פסק-דין בתיק ת"ק 005184/04

1.         התובע רכש במהלך החודש אוגוסט 2003, בחנות הנתבע מצלמה משומשת מסוג ניקון אפ.אם. וכן עדשות לה.

לאחר שהתקלקלה המצלמה מספר פעמים, מבקש התובע לבטל העסקה, להחזיר את הציוד אשר רכש חזרה אל הנתבע ולקבל את כספו אשר שילם עליו.

כמו-כן דורש התובע פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו מהעדר אפשרות להנציח אירועים חשובים וחד פעמיים בחייו, בסך 4000 ש"ח. כן דורש פיצוי בגין הוצאות נסיעה ואובדן ימי עבודה בסך 1500 ש"ח ופיצוי נוסף בגין "קניית סרטי צילום, הוצאות פיתוח והדפסה, טלפונים ואגרת בית המשפט" בסך 300 ש"ח.

2.         הנתבע טוען כי נתן לתובע את כל השירות על-פי האחריות על המוצר, שכן תיקן את המצלמה פעמיים, וכל פעם נתן לתובע מצלמה חלופית לעשות בה שימוש.

על פי הנתבע המצלמה שמחזיק התובע כיום אף היא מצלמה חלופית, אשר שוויה גבוה יותר מהמצלמה המקורית, ולא המצלמה אשר רכש.

3.         גרסאות שני הצדדים אינן ברורות כלל ועיקר ורצופות אי-דיוקים וסתירות, אך מתוך עיון מדוקדק בחומר הראיות עולה התמונה הבאה:

במהלך של כשבועיים מיום  הרכישה הובאה המצלמה לחנות הנתבע, פעם או פעמיים, על-ידי התובע או מי מטעמו, אך טופלה במקום והוחזרה לתובע. אלא שהתקלה חזרה על עצמה, על כן הובאה המצלמה חזרה אל הנתבע, אשר שלח אותה לתיקון במעבדת צילום אחרת ונתן לתובע מצלמה חלופית לשימושו בזמן התיקון. יצויין כי על-פי דברי התובע, שלא נתמכים במסמכים כלשהם ולא מאושרים על-ידי הנתבע, גם במצלמה החלופית אירעה תקלה בעת השימוש בה.

על-פי המסמכים ת/2 ונ/1, בעלי התוכן הזהה, המצלמה נמסרה לתיקון ביום 6/1/04 ונמסרה לאביו של התובע ביום 21/1/04.

כחודש לאחר מכן, ביום 27/2/04, שוב נמסרה המצלמה לתיקון אצל התובע, ושוב קיבל זה מצלמה חלופית אחרת, אלא שגם במצלמה זו, לדברי התובע, שוב אירעו מספר תקלות זמן קצר לאחר מכן.

אלא שהפעם בחר התובע שלא להגיע לחנות הנתבע, מה שעשה לפני כן, אלא להתקשר עמו טלפונית בלבד. כך, על-פי הודאתו הוא, עד עצם יום זה מחזיק בידיו את המצלמה החלופית שניתנה לו, כשהוא לא שילם את תוספת התמורה שעליה נתחייב אביו לשלם על גבי המסמך ת/1, מיום 27/2/04.

4.         גרסת התובע כפי שהציגה בכתב התביעה ובעדותו בפני הינה גרסה מבולבלת ומלאת אי-התאמות. מה גם שמתוך חומר הראיות נותר לא ברור מחיר המצלמה, כאשר כל צד טוען לגביו טענה שונה, ואילו מתוך החשבונית ת/3 לא ברור מהו החלק היחסי של עלות המצלמה מתוך עלות כלל הפריטים אשר נרכשו על-ידי התובע.

הנתבע ציין בכתב הגנתו כי על-פי שלט התלוי מול כניסת החנות לא ניתן לקבל החזרת כספים אשר שולמו עבור המוצר. בידי הלקוח קיימות שתי האופציות של החלפת מוצר במוצר או מוצר בזיכוי בלבד.

התובע לא טען כי שלט זה אינו קיים במקום או כי הוסכם דבר אחר לעניין המצלמה שבנשוא הדיון והנתבע לא נשאל על כך בחקירה הנגדית.

הראיות מצביעות על כך כי כל פעם שהתובע או מי מטעמו אסף את המצלמה מחנות הנתבע, היתה תקינה לשביעות רצונו.

באשר להפסד הזדמנויות צילום נדירות ובלתי חוזרות, היה על התובע, אם האמין כי אין לסמוך על הנתבע לעניין תקינות המצלמה, לדאוג לאמצעי צילום חלופיים ובכך להקטין את נזקיו.

5.         הכלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה".

לאור כל האמור לעיל הנני סבור כי התובע כשל לעמוד בנטל זה הרובץ על כתפיו.

לפיכך הנני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 300 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.